יום חמישי, 24 בדצמבר 2009

סיפור "גם לבית-הספר יש זכויות !!!- =גם אני כתבתי=

גם לבית-הספר יש זכויות :

"די! נמאס לי כבר" אמר בית הספר "תשמעו מה קורה בחצר ובכיתות, כולם עושים כל הזמן רעש. מה זה יכול להיות? אני ממש לא מבין. חשבתי שבהיותי בית-ספר אני אשמח את התלמידים ושהם יתנהגו יפה. אך הם מרעישים, מלכלכים את החצר... אני מאוד כועס על התלמידים. כשהסכמתי שיבנו אותי כבית-ספר ,הייתי בטוח שיהיה נעים לי שילדים לומדים בי. אז עוד לא ידעתי מה מחכה לי. יכולתי להיות שמח. אילו הייתי משהו אחר, הייתי מרגיש חיוני יותר ממה שאני מרגיש עכשיו.
לפעמים הם, התלמידים, יוצאים מן השיעור ועושים רעש נורא שמפריע לי ולאחרים. לא יודע מאיפה אלוהים ברא ילדים כאלה?????
ובהפסקה, אוי ואבוי! המצב הכי גרוע הוא- שאני סובל לא רק מהרעש. אני רואה איך הילדים שוברים לי חלונות. אני רואה איך אחד מרביץ לשני, איך הם משחקים,אוכלים... לא שומרים על הנקיון. באמת, שאלוהים יעזור למי שמנקה אותי, את בית הספר הזה.
הם אוכלים בחצר, ואני מת מרעב, ומקווה שיבוא יום והם יהיו במקומי וירגישו מה שאני מרגיש עכשיו ..... אלוהים ישמור!
לא יודע למה הם כך מתנהגים, כולם. אני גם מלא סקרנות. משתוקק לדעת את הסיבה להתנהגות של הילדים. לא יודע ולא מבין. למה? תגיד לי אלוהים למה בחרת בי להיות בית-ספר לתלמידים כאלה. הם לא נותנים לי רגע מנוחה. תעשה לפחות נס, שאוכל לראות כמה תלמידים מחונכים, בין הקירות והגדרות שלי.
לפעמים בבוקר אני כל כך רוצה להמשיך לישון, אבל קולם של התלמידים מעיר אותי.
בא לי פעם לכעוס עליהם, לצעוק בפניהם: די! מספיק כבר!,,,,, הלוואי ויכולתי לעשות זאת. מבחינה אחרת, אני הוא הבית שהם, הילדים, באים אליו. אני מארח אותם, ואני גם יכול לגרש אותם.
אף פעם לא נהניתי ולא שמחתי. כנראה תמיד יהיה מסביבי ובתוכי רעש שיגרום לי לכעוס. אז מה נשאר לי לעשות? לשתוק ולהתנהג יפה, עד מתי יהיה הכל טוב ואשן בנוח ובשקט?
מה לעשות? אז אולי כמו תמיד אחכה בסבלנות לחופש.
אבל לפעמים אני נהנה ויושן בנוח כאשר יהיה הנופש של התלמידים....
ועד כאן אני מסיימת את דבריי על איזו בית-ספר שתבחרו אבל בטוח שלא בית-הספר שלי "אורט סאג'ור" כי אין בו שום בעיות והכל בו מסודר אפילו התלמידים המחונכים שיש בו.
ואם אתם רוצים יש לי פסקה קטנה על דעתו של בית ספר אורט סאג'ור שהוא אומר::::::::
אני שומע קולם של התלמידים כל בוקר כשאני מתעורר מוקדם לראות אותם , אני רואה כל התלמידים בכל הכיתות וגם-כן אני רואה המורים וההתנהגות שלהם כלפי התלמידים.


מאת :
שד'א ג'אנם

יום רביעי, 23 בדצמבר 2009

סיפור על חברות ... -סיפור שכתבתי בעצמי -כנסו , שווה לקרוא !!!

חברות :

לפעמים מרגישה שאני חיה בעולם כה קטן , אבל עם הזמן באים אנשים חברים חדשים, שמשנים את מחשבותיי .....
חברות ...
האם חברות אלו אמיתיות?
אני שואלת את עצמי ומאמינה שכן , כיוון שחברות חדשה יכולה בשניות להרחיב את עולמי.
אחלה עולם עם חברות , חברות טובות , חברות פשוט מדהימות אותי כול פעם מחדש , אז מה הסיבה שלא תאפשר לי להאמין להן ???
באמת אלוהים ברא אנשים רבים אבל הן היו באמת המיוחדות ביניהם :
ה=ח=ב=ר=ו=ת !!!
עם הזמן אני פשוט נהיית תלויה בהן , כאילו אין כמוהן בעולם הזה , איתן אני מרגישה שונה , הן נהפכות לאמיתיות בזמן כה קצר , משהו שפשוט חסר לי , שהן בפתע פשוט משלימות אותי , חברות זו משהו שאנו לא יכולים לוותר עליה בקלות כי כשמוצאים חברות , אנו מוצאים את מ'שחשוב מכול שהוא החצי השני של הנשמה שלנו .
אבל פתאום ובזמן כה פתאומי הכי הכי כואב שאנו פוגשים , ***פגיעה מהחברות*** , פוגעים בנו , דוקרים אותנו מבפנים , כמו לתקוע סכין בגב , באמת זה כואב , ושאלוהים יעזור מאוד למי שעבר את זה .
יש משפט שאומר : " אל תבכו כי זה קרה , אלא תחייכו כי זה עבר "
ובאמת אל תבכו מפגיעת החברות להפך תחייכו כי זה עבר עכשיו ולא מחר .
הפגיעה הזאת תהיה באמת פגיעה קשה , אתם מרגישים חוסר איזון בכול אשר תעשו , אתם מרגישים שנגמרתם , ושנהרסתם , והעלבתם , באמת תתאכזבו מאוד מזה ויהיה לכם קשה לקבל .אבל אומרים שלא כול מה שאנו מבקשים תמיד משיגים ומקבלים , לפעמים קורה ההפך מזה , וזה גורם לנו לבכות המון , להתאכזב , להתחרט על הכול .





אז ...

בשביל זה אני לא מאמינה בחברות , למרות שיש לי הרבה חברות טובות , אבל אני מעולם לא האמנתי ולעולם לא אאמין בזה , כי זה לא משהו , זה בשבילי סתם , לכן אני חברותית עם הכול ואוהבת את כולם .
וזה משפט שתמיד אני זוכרת ותמיד אזכור :
*אין חברה אמיתית בעולם של מזוייפים , הלוואי שהיה העולם הזה אמיתי ולא הייתי מתלבטת באיזה
חברה לבחור ובאיזה שקר להאמין !!!*
זה המשפט שאני מאמינה בו תמיד .
אז קחו ת'משפט הזה עצה לחיים ממני במיוחד לכם ,
ואל תפסיקו לחייך ... כי חיוך לא עולה כסף אלא שווה זהב .....


שלכם לתמיד :
שד'א  וחיד ג'אנם




ואחרי שסיימתי אני רוצה להזכיר משפט על החברות שאני כתבתי בעצמי והנה הוא :

אין חברה אמיתית בעולם הזה ,
כי תמיד ישנה חברה פוגעת ולא מרגישה ,
עם זאת כשאני נפרדת ממנה כואב לי ,
אבל ת'אמת לא מגיע לה כלום מזה ,
אפילו דמעה אחת חבל לעיניים שלי לזלוג בשבילה ...
כי בשבילי היא לא שווה כלום !!!