יום ראשון, 4 באפריל 2010

This story that I wrote about " Real Friends" really this an amazing story so please read :

Real Friends  :  


One afternoon while I was finishing my school and come back to home ; I met one strange person with a terrified face ; with mask which covered all his face .


Absolutely I don't forget his face ; until now .


Truly I don't know him ; I tried to recognize him ; but nothing get yet I don't recognize him too .


Anyway what have I do with him ; I go my own way but strangeness he run after me ; just to make sure I don't interested him ; every time I ignored him absolutely .


Ohh no he still chasing me ; I become to be tired ; I sit to rest and he sit next me too . I screamed loudly when I see his face ; oh no I don't believe it ; he was my friend that dead two weeks ago ; he's my best friend that I cried for him a lot ; I couldn't believe seeming him again and even also sit next him ; all that I think and he's near me don't talk and don't move . Because of I got excited to see him again I forget to embrace him so when I come to embrace him suddenly there's no someone to embrace I was shocked ; scary and don't know what to do and don't know what happened …


Finally I understood that there's an imagination ; I imagine him ; my best friend that I love him as a dear brother .


So …


From that story that happened with me I make sure that we always remember our lover ; especially our best friends even they dead but they don't go out from our heart ; the death really painful especially when your best friend dead .


Miss your lover or who you really love that's really not easy it's hard to believe or to feel even if just for one day ; it's hard and painful anyhow .


So …


I hope to all of you : that always feel happy with all of your lover or best friends and always keep your best friends ; don't make the death possible to separate between you and take this advice from me for you in love :


Don't let to a little argument to destroy a great friendship :P





Yours sincerely :


Be well and be yourselves :


Shatha Waheed G'anim

שיר שכתבתי על "הדרוזים" -העדה שלי- שיר מהמם שווה לקרוא !!!

דרוזים בדם :




מהעפר נולדנו ואל העפר חוזרים


לא משנה מה אנשים אומרים


העיקר שתמיד נהיה מאוחדים


כ-עם מלא אנשים טובים


שומרים , עוזרים , וגם חולמים


אוהבת את עמי


ואת כול מי שהתאמץ לאחד אותנו


ושלא יעז אף בן-אדם לגעת בנו


ב-עם שלנו המיוחד


שתמורתו לא תוכלו לקנות אפילו חתיכת בד


"אבינו שבשמיים רואה הכול


לא נולד הבן-אדם שייפגע בנו ולא יסבול !!!"


אך ורק דרוזים !!!


דרוזים בדם בדיוק כמו תפארת ל-עם


"דרוזים בשטח...כולם במתח"





ממני באהבה : שד'א וחיד ג'אנם



יום שבת, 3 באפריל 2010

סיפור שכתבתי על "הילדה הפטפטנית" שווה לקרוא :

הילדה הפטפטנית :




היו היה ילדה יפה וחכמה קוראים לה דנה אבל פטפטנית מאוד , כל הילדות והילדים בכיתה שלה אהבו אותה ואת כל התכונות החיובים והשליליים אבל היו שונאים אותה לפעמים בגלל שהיא פטפטנית , כל הזמן מדברת , לא שותקת , לפעמים בכיתה היא מפריעה לאחרים ומדברת איתם במשך השיעור אבל בכל זאת ולמרות שהיא תמיד מדברת בשיעורים ומפריעה , בסוף היא חכמה ומצוינת , הציונים שלה גבוהים בקיצור היא מהראשונה בכיתה שלה והילדים קצת מקנאים בה לפעמים .


פעם דנו תלמידי הכיתה חוץ מדנה שהחליטו בסוף בעניין של דנה בגלל שהיא מדברת הרבה שיתרחקו ממנה קצת כדי שלא תוכל להתקרב ולדבר איתם , שלדעתם זה הפתרון שיוכלו קצת לפחות למנוע אותה לדבר הרבה ועשו זאת מתוך קנאה .


ביום הבא באה דנה לבית הספר מבלי להגיד שלום והתחילה להתחיל עם תלמיד בכיתה אבל הוא לא השיב לה ושתק , היא לא התפלאה חשבה שלא בא לו לדבר וכך עשתה עם האחרים והתחילה איתם ואותה תשובה היא קיבלה מכל התלמידים שאף אחד מהם נענה לה , היא התחילה לחשוד שיש דבר מה השתנה וכשהשתמשה בחכמה שלה היא כמעט התקרבה למה שדנו התלמידים אבל היא החליטה גם-כן להתנקם מהם ולעשות בדיוק את מה שהם עושים וויתרה ולפעם הראשונה על הדיבור והייתה תמיד באה לבית הספר יושבת על הכסא שלה , מתכוננת לשיעורים , משתפת פעולה עם המורים וככה היא נשארה כל הימים וכל תלמידי ומורי הכיתה התפלאו ממנה , אבל באחד הימים דנה לא יכלה עוד לשתוק , היא רצתה לחזור הילדה הפטפטנית שכולם אוהבים והחכמה ששונה מכולם ומיוחדת במינה , היא אספה כל תלמידי הכיתה בכיתה שלה והתחילה לדבר איתם על הנושא של עניינה ושהיא חשדה בהם וכמעט יודעת הכול והילדים הגיבו לה שעשו את זה כדי למנוע אותה מלדבר הרבה אבל היא אמרה : "אתם לא עשיתם את זה כדי למנוע אותי מלדבר הרבה אלא עשיתם את זה מתוך קנאה" והמשיכה איתם בדיבור כדי לשכנע אותם כי זה לא הפתרון שאתם מקנאים בי אז אתם מחליטים להתרחק ממני זה לא בסדר , זה מעשה רע ובאותו זמן היא הייתה מאוד חזקה כלפי תלמידי כתתה ובסוף דבריה הארוך היא אחזה בילקוטה כדי ללכת אך אחד התלמידים עצר אותה והתחנן בפניה שלא תלך ותעזוב אותם כי הם לא יכולים ללמוד בלעדיה , כי בלעדיה לא יהיה כיף בכיתה שלהם , וכולם עמדו וביקשו סליחה ממנה והיא סלחה להם ומהיום  ההוא כולם היו יד אחת ...


בסוף מבינים שסיפור זה בא ללמד אותנו משהו מעניין....והוא:






ש-אל תתרחקו מן איזה בן אדם בגלל שאתם מקנאים בו ובמיוחד אם הוא חבר יקר וקרוב שלכם ...



ממני : שד'א וחיד ג'אנם